<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ב פי"א</h1>
<h2>דף קח.</h2>
בשר וגבינה שנגעו זה בזה אם הדיח המקום שנגעו זה בזה מותרין. מותר לצור אותם במפה אחת ואין חוששין שמא נוגעין זה בזה. ומגדולי החכמים כתבו כל דבר שצריך הדחה כגון בשר מבושל צונן בקערה של איסור צונן אסור לכתחלה להניח שם שמא יאכלנו בלא הדחה. אבל בשר חי וכיוצא בו שרגילין להדיחו מותר לכתחלה. אחר שצונן בצונן אמרו שצריך הדחה. יש לו ליזהר שלא לאכול הלחם שנגע בבשר עם הגבינה. וכן לא יאכל הלחם [שנגע] בגבינה עם הבשר וכן אמרו בגמרת ארץ ישראל [פסחים פ"ו ה"ד] בשר בחלב שנתערבו יחד אפילו בשר צונן לתוך חלב רותח או בשר רותח לתוך חלב צונן קולף הבשר והשאר מותר ובחלב צריך שיהיה בו ששים כדי קליפה שנחסר ממנו. וגדול מהצרפתים כתב שאין צריך כדי קליפה ואם נפלו זה לתוך זה צוננין מדיח ומותר. מליח דינו כרותח לאסור בו כדי קליפה. ומליח מבליע בתפל ואינו בולע ממנו. הלכך בשר וגבינה מלוחין שנגעו זה בזה צריך לקלוף שניהם מקום נגיעתן ואם הבשר מליח והגבינה תפלה הבשר מותר והוא שידיחנו והגבינה צריכה קליפה. וכן אם הגבינה מלוחה והבשר תפל יקלוף הבשר וידיח הגבינה. ואם הם יבשים אפילו הם לחים ולא מחמת שהם מלוחים צריכין הדחה. כל מקום שאמרו מליח הרי הוא כרותח רוצה לומר כשאינו נאכל מחמת מלחו כגון מליחת בשר להצניע שאין אוכלין אותו עד שיתנהו במים וידיחנו היטב. במה דברים אמורים שיש חילוק בין נאכל מחמת מלחו ללא נאכל מחמת מלחו בבשר חי אבל צלי שנפל לדבר שנאכל מחמת מלחו צריך קליפה. ואם יש בו בקעים בקעים או מתובל בתבלין אפילו אין בו בקעים והוא חי כלו אסור. כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אם יש בחלב ששים כנגד הבשר אם קדם וסלק הבשר קודם שתנוח היורה מרתיחתה הבשר אסור והחלב מותר. אבל אם לא יש בחלב ששים לבטל הבשר או שיש בו ששים ולא קדם וסלקו קודם שתנוח היורה מרתיחתה גם החלב אסורה מפני שהוא מין במינו. ויש אומרים אפילו מין במינו בששים הלכך לדבריו אפילו לא קדם וסלקו כיון שיש בו ששים מותר. טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שבקדרה אם יש בה ששים לבטל החלב מותרת ואם לאו אסורה ואין מה שבקדרה מצטרף עמה לבטל החלב במה דברים אמורים כשכל החתיכה חוץ לרוטב כגון שחתיכה שתחתיה חוץ לרוטב מקצתה וזאת מונחת עליה אבל אם מקצתה ברוטב הרתיחה מערבת הטעם בכל הקדרה וכל שבקדרה מצטרף לבטל החלב. ויש אומרים שאפילו מקצתה ברוטב אין הכל מצטרף לבטל. במה דברים אמורים כשלא נער הקדרה מיד כשנפל החלב וגם לא כסה אותה מיד אבל נער הקדרה מיד או כסה אותה הכל מצטרף לבטל החלב. אם נאסרה החתיכה מחמת החלב כל החתיכה נעשית איסור ואם בשלה עם אחרות צריך ששים לבטל החתיכה אפילו אפשר ליסחט החלב הבלוע ואם יש בו בכל מה שבקדרה בין מרק ובשר לבטלה מה שבקדרה מותר והיא עומדת באיסורה ואם מכירה משליכה והאחרות מותרות. ואם אינו מכירה הרוטב מותר והחתיכות כולן אסורות אם יש שם חתיכה הראויה להתכבד כמו שאבאר לפנים. כתב גדול הדור והסכימו עמו רבים שאין אומרים אפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב. אבל בשאר איסורים אין אומרים כן אלא אם נפל כזית חלב בחתיכה ונבלע בה ואין בה ששים לבטל הכזית חלב ונאסרה ואחר כך בשלה עם אחרות אין צריך ששים מכל החתיכה אלא מהכזית הראשון שנפל בה. טיפת חלב שנפלה על קדרה שאצל האש מבחוץ אפילו אם יש בתבשיל ששים אינו יכול לבטלה כי הטיפה אוסרת כל סביבה ונאסר התבשיל שבה ואם יש בתבשיל ששים פעמים ששים כנגד הטיפה מותר שהרי הטיפה אינה אוסרת אלא עד ששים כנגדה הלכך אם יש בתבשיל ששים כנגד אותם ששים שאסרה מותר. ונהגו לאסור כשנופלת על הדופן שלא כנגד הרוטב בד"א כשנפלה באותו צד שאינו כנגד האש אבל אם נפלה כנגד האש מותר שהאש שורפו ומיבשו ואינו אוסר הדופן בד"א כשנפל דבר מועט אבל בדבר מרובה אינו שורף ואסור אלא אם נפל כנגד הרוטב ועל ידי ביטול ששים. וחכם אחד התיר בערב שבת על ידי הדחק אפילו שלא כנגד הרוטב ואפילו שלא כנגד האש על ידי ששים. ומחבת של חלב שנתנה תחת הקדרה של בשר אסור לפי שהלחלוחית עולה ונבלע בקדרה של בשר. קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בה בתוך מעת לעת אסור. ואם שהה יותר מעת לעת נותן טעם לפגם הוא ומותר. אם בשל חלב בקדרה של בשר אפילו אינה בת יומא אסור לבשל בה לכתחלה לא בשר ולא חלב ואין לה תקנה אם היא של חרס אלא שבירה ואם היא של מתכת יגעילנה לאחר מעת לעת של בישול שני. בשל ירקות בקדרה של בשר מותר לבשל בה אחר כך גבינה שכבר נתמעט בליעת הבשר עד שאין ראוי לחול עליו איסור בשר בחלב בד"א בשבלע היתר אבל בלע דבר איסור לעולם עומדת באיסור עד שיגעיל הראוי להגעיל וילבן הראוי ללבן. תחב כף חולבת בקדרה של בשר או להיפך משערין בכולה מפני שמתכת חם מקצתו חם כלו. הרי שתחב הכף פעמים ולא נודע בינתים צריך פעמים ששים ואם יש ששים לבטל הכף בקדרה הקדרה והתבשיל מותרין אבל הכף אסורה לפי שהיא בלועה מבשר בחלב ואם חזרו ותחבוה בין בבשר בין בחלב אם היא בת יומה אוסרת אם אין שם ששים הכל אסור בהנאה אפילו הקדרה אבל מותר לתת בתוכה פירות או דבר צונן אחר שאינו נהנה מגוף האסור. ואם אין הכף בן יומו הקדרה והתבשיל מותרין אבל הכף אסור להשתמש בו לא בתבשיל של חלב ולא בשל בשר. אבל אם נשתמש מותר. אע"פ שבשאר איסורין קדרה ששהתה מעת לעת בלא איסור אם חממו בה מים חמים בתוך מעת לעת חזרה בת יומו בסבת המים שנפלט שם האיסור ולא היה בה כדי לבטלה שהרי בכלה אנו משערין וחזרה להיות בת יומו וצריכה שהייה מעת לעת אחר שחממו בה המים באיסור בשר בחלב אין הדין כן שהרי אם בשלו בה בשר ובתוך מעת לעת חממו בה מים ואחר ששהה מעת לעת אחר שבשלו בה בשר בשלו בו חלב מותר מפני שהוא (איסור) [טעם] של היתר כמו שכתבתי. בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדרה חולבת אם ידוע כמה בלעו מן הבשר אין צריך אלא ששים כנגד הבשר ולא כנגד הירקות והבצלים. בשר רותח שחתכו בסכין חולבת מתפשט בכולה ואסורה אם אין בה ששים כנגד כל הסכין ואם אין הסכין בת יומו או אינו יודע אם היא בת יומה יקלוף המקום ומותר. דגים רותחין לאחר שסלקום מעל גבי האש מיד שנתנום בקערה צוננת של בשר או שהיו צוננים והקערה רותחת מותר לאכלם בחלב. וחכמי צרפת מתירין אפילו נתבשלו בכלי של בשר. והסכימו גדולים עם האחרונים דכשנתבשלו בכלי של בשר מותרין אבל (שלא) [בנצלו] קבלו טעם בשר מהכלי ואסור לאכלם בחלב. קערות של בשר שרחצום ביורה חולבת והמים חמים שהיד נכוית בהם אם הקערות והיורה בני יומם הכל אסור ויש אומרים שמותר וראוי לסמוך עליהם שמותרין והוא שיהיה בריא לו שלא היה שומן דבוק בקערות. אין מניחין כלי שיש בו דם אצל כלי שיש בו מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ וכן מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו בשר. צנון או ירקות שחתכום בסכין של בשר אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף מקום החתך או שיטעום שלא יהא בהם טעם בשר ויש אומרים שאפילו אין הסכין בת יומה אסור וכן שומין ובצלין שחתכן בסכין של בשר אין לאכלם בחלב לפי שהם חריפין ואם עבר ובשלן בחלב צריך ששים לבטל הבלוע בהם שהוא כפי הסכין שחתכן בהם. ואם חתכן בסכין של כנעניים צריך ששים לבטל כל הצנון או הבצלים והשומים. ויש מתירין אם לא היה הסכין בת יומה ונכון להחמיר. חתך קשואים וכיוצא בהם בסכין של בשר מותר לאכלם בחלב והוא שיגרר מקום החתך ואינו צריך כדי קליפה. חתך בה לפת אינו צריך אלא הדחה ואפילו חתך צנון או דבר חריף אחר הלפת מותר לפי שהלפת טעמו משונה ומבטל טעם הנפלט מהסכין בד"א שחתך בו לפת אבל חתך בו לחם או ירק או פרי אחד אסור לחתוך בו אחר כן צנון או דבר חריף אם דעתו לאכלו בחלב. אין לשין העיסה בחלב אלא דבר מועט או שעשה בלחם שינוי שמא יבא לאכלם עם בשר. אין טחין את התנור באליה ואם טח כל הפת אסורה אפילו לאכלם בפני עצמם אלא אם כן הסיק התנור יפה מבפנים. פת שאפאה בתנור עם הבשר מותר לאכלו אפילו בחלב ובלבד שלא יהא התנור קטן. מנין שסמכו חכמים על שעור ששים בכל שאמרנו שנאמר [במדבר ו'] המורם מאיל נזיר הוא הזרוע אחד מששים מהנשאר הואיל והיא מתבשלת עמו ואינה אוסרת אותו שנאמר [שם] ולקח הכהן את הזרוע בשלה. והיא בכל הבשר בטלה. ולא השיגה את גבולה. ששים גבורים סביב לה.
